• galrudko

מחזורי זריעה ועונות השנה




מה גדל מתי?

צמחים המתאימים לגידול בעונות הסתיו והחורף (החל מספטמבר):

  • פטרוזיליה

  • שמיר

  • כוסברה

  • תרד

  • רוקט

  • רשד

  • עלי בייבי

  • גזר

  • צנון

  • צנונית

  • לפת

  • פטרוזיליה שרש

  • בצל ירוק

  • סלק

  • קולורבי

  • חסה

  • מנגולד

  • כרישה

  • סלרי עלים

  • סלרי שרש

  • שומר

  • כרוב

  • כרובית

  • ברוקולי

* כל שתיל התחיל מזרע… אפשר להכין שתילים לבד.

שתילת ירקות במועדים אחרים:

תפוחי אדמה - בספטמבר וגם במרץ תלוי בזנים- הצמח רגיש לקור וסביר שיסבול וימות במקרה של קרה.

שום - אוקטובר עד דצמבר. נועצים שיניים בודדות.

פול - אוקטובר עד דצמבר.

אפונה וחומוס - נובמבר דצמבר.

ארטישוק - ספטמבר עד דצמבר.

השקיה לאחר זריעה או שתילה, צריך להשקות 1-2 פעמים ביום על מנת לשמור את השכבה העליונה של הקרקע רטובה. לאחר שהשתיל נקלט או הזרעים נבטו, יש לתת מנות מים יותר גדולות, אך לא כל יום. יש לשים לב שלצמח יש רטיבות בעומק הקרקע, היכן שהשורשים צריכים להתפתח. בעונת הגשמים, במידה והגשם מספק את הרטיבות, אין צורך להשקות.

במידה ואין גשם לאחר זריעה או שתילה, יש לתת השקיית עזר להבטחת מגע של השורשים או הזרעים עם אדמה רטובה. בדצמבר וינואר הצמחים מתפתחים מאד לאט, לכן עדיף לעשות הפסקה ולהמשיך זריעות או שתילות מפברואר- מרץ. אז, חוזרים ושותלים או זורעים את אותם הגידולים כמו בספטמבר.

צמחים המתאימים לגידול בעונות האביב והקיץ (החל ממרץ):

  • חסה

  • פטרוזיליה

  • צנונית

  • סלק

  • קולרבי

  • כרישה

  • עגבניה

  • מלפפון

  • פלפל

  • חציל

  • קישוא

  • תירס

  • דלעות שונות

  • חמניה

  • במיה

  • שעועית/לוביה

  • אבטיח

  • מלון

  • בטטה

יולי אוגוסט – חודשים קשים לגידול, עדיף לחכות לספטמבר.

לפניכם הנחיות כלליות לגבי מרווחי שתילה:

ירקות קיציים באופיים, שורה אחת בערוגה:

עגבניה כל 40 ס"מ, מלפפון כל 30 ס"מ, פלפל כל 40 ס"מ ,חציל כל 60 ס"מ, קישוא כל 40-60 ס"מ ,בצל יבש כל 7 ס"מ ,תירס כל 20 ס"מ ,דלעות שונות כל 50 ס"מ ,דלורית כל 50 ס"מ ,חמניה כל 10 ס"מ, במיה כל 60 ס"מ, שעועית / לוביה – כל 25 ס"מ, אבטיח – שורה כל 1 מטר, מלון – שורה כל 40 ס"מ, בטטה – שתילת ייחורים- ייחור כל 20 ס"מ.

הסבר כללי על השקייה:

מים הינם מצרך מבוקש בימות החום, גם בכדי להביא מעט קרירות ולהתרענן, וגם כדי לשתות ולמנוע התייבשות. כפי שאנחנו צמאים בעונת יובש זו, גם צמחי הגינה צמאים ויש להקפיד על השקיה סדירה. נשאלתי הרבה פעמים: "כמה מים לתת לצמחים?" אנו בני האדם זקוקים לשני ליטר מים ליום בערך, ובתנאי חשיפה לחום ומאמץ פיזי - ליותר מכך. איך נדע כמה מים הצמח צריך? כמות המים שצמח צריך קשורה לגודלו, ולתנאי מזג האוויר. * ירקות, צמחי נוי ועצי פרי: ככל שצמח גדול יותר, הוא מאבד יותר מים בהתאדות, וצורך יותר מים. כמות העלים ושטח פניהם, קשורים לתצרוכת המים של הצמח. כדי שהעלים יישארו רעננים, כדי שהפירות יתמלאו ויהיו עסיסיים, יש צורך במים. כדי שהצמח יוכל לקלוט חומרי הזנה מן האדמה, ולהוביל אותם אל העלים ואל הפירות, אזור השורשים שבתוך האדמה, צריך להיות לח. האזור בו מצויים השורשים נקרא "בית השורשים". לצמח קטן יש בית שורשים קטן יחסית, ולצמח גדול - בית שורשים גדול - בהתאם לגודלו. גודל בית השורשים והיקפו אינם גלויים לעין, לכן כדאי לדמיין שמתחת לצמח, בתוך האדמה, קיים מעין צמח הפוך, אלא שהוא מורכב משורשים ומההסתעפויות שלהם, במקום מענפים גבעולים ועלים. כלומר, בית השורשים של הצמח גדול לא פחות, ולרוב אפילו יותר מגודל הצמח עצמו - גם לעומק, וגם לרוחב! השורשים יונקים את המים ואת חומרי המזון המומסים בעזרת המים, באמצעות קצוות דקים מאוד הנקראים יונקות. כשצמח נתלש מהאדמה עם השורש - תמיד רק חלק מהשורש נעקר ויוצא, ונדמה לנו שגילינו מה מסתתר בתוך האדמה. אלא שגילינו רק חלק. למעשה, לא נעקרים חלקי השורש העדינים יותר, הנמצאים בהמשך החלק שנגלה לעינינו. חלקים אלו נקרעים ונשארים באדמה ולכן איננו מודעים לקיומם, אבל דווקא חלקי שורש אלו הם שמבצעים את פעולת היניקה בתוך הקרקע. מכאן אפשר גם להבין, שהשטח שהצמח יקלוט ממנו מים אינו דווקא קטע האדמה הצמוד לגבעול או לגזע, אלא כל פיסת האדמה הנמצאת תחת היקפו של הצמח הנראה מעל האדמה. חשוב לזכור שהצמח קולט מים מהעומק, כך שהשקייה שטחית על פני הקרקע, היא בזבזנית ומתייבשת בקלות, וכן לעיתים לא מגיעה לכל העומק בו נמצא בית השורשים ולא מאפשרת ניצול אופטימלי של אזור האדמה ממנה ניזון הצמח. אומנם הצמחים יודעים להסתדר גם עם אספקה חלקית של מים, אך ישגשגו יותר כאשר כל בית השורשים יהיה לח ורטוב. מספר ההשקיות השבועי יצטמצם, כאשר נגדיל את המנה בכל השקיה. * צמחי עונה: באדמה כבדה השומרת את המים שספגה לאורך זמן, צמחי עונה זקוקים בבגרותם להשקיה פעמיים בשבוע, כל 3-4 ימים. באדמה שטחית או אדמה קלה, שאינה מחזיקה הרבה מים - יש להשקות לעיתים יותר קרובות, ובמינון קטן יותר. עצים, שיחים ומדשאות יסתפקו בהשקיה שבועית ולעיתים אפילו פעם בשבועיים, כל זאת בתנאי שההשקיה הספיקה למלא את אזור בית השורשים ברטיבות, לכול עומקו ורוחבו. השקיה בטפטוף מאפשרת חדירת המים לעומק והתפשטות כתם הרטיבות גם לרוחב. גם מתזים מאפשרים החדרת מים לעומק (כדאי לפתוח מים בהתזה רק בשעות ללא שמש, למניעת אובדן מים בהתאדות). אפשר לבדוק את התפשטות הרטיבות על ידי חפירת גומה במעדר, בזהירות, הצידה מהצמח, ומנקודת ההשקיה. בקיץ, יש איבוד מים בגלל התאדות מהקרקע ומהעלים. החישוב של כמות ההשקיה לשטח של 1 מטר רבוע הוא 3 עד 4.5 ליטר מים ליום, כפול מספר הימים מאז ההשקיה הקודמת. על מנת ללמוד מה נכון בגינה של כל אחד ואחד לפי נתוניו, יש צורך להתבונן בצמחים: מחסור במים: בא לידי ביטוי בעלים רפויים, מקופלים ומיובשים. צמח שנראה טוב אך לא מוציא צימוח נוסף חדש: מוחזק בכמות השקיה מינימלית לקיומו. צמח שממשיך להתפתח ומוציא עלים וגבעולים חדשים: קיבל מנת מים נדיבה. צימוח מהיר: אפשר לבדוק האם לא הגזמנו בהשקיה על ידי צמצום זמן ההשקיה, ומעקב אחר מראה הצמחים. בצינור עם טפטפות במקור נהוג לפתוח השקייה לכ-1-2 שעות – פעמיים שלוש בשבוע. קביעה סופית לאחר מעקב על מראה הצמחים.

24 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול