בטטה (שם מדעי: Ipomoea batatas), הוא שמו העממי של לפופית נאכלת, והיא שייכת למשפחת החבלבליים. שורשיה מתאפיינים בחלקי שורש גדולים ומעובים המשמשים לאגירה ועשירים בעמילן וסוכר. הבטטה נפוצה בארצות טרופיות וסובטרופיות.
מבחינה בוטנית, הבטטה רחוקה מתפוח האדמה (Solanum tuberosum), על אף המראה הדומה, בטטה היא שורש מעובה, בעוד תפוח האדמה הוא פקעת שמקורה בגבעול והוא עצמו נחשב בוטנית כסוג של גבעול, גם כן. (ויקיפדיה)
זמן גידול:
את הבטטה מגדלים מייחורים, כלומר מענפי הבטטה, בחורף לקראת שתילה באדמה באביב.
הגידול של הייחורים צריך להיעשות בפברואר-מרץ והשתילה בגינה צריכה להיעשות באביב המאוחר – מרץ עד מאי
איך מתחילים:
- השלב הראשון הוא להנביט בטטה בצנצנת מים בבית.
- ננעץ בה 3 קיסמים או מקלות כדי שנוכל לייצבה על שפת הכוס או הצנצנת.
- להקפיד להכניס אותה הפוכה, כלומר החלק העליון (החוד) צריך להיות מופנה כלפי מטה ולהיות בתוך המים והחלק התחתון צריך להיות מעל פני המים.
- תוך שבועיים גדלים שרביטים מגוף הבטטה באורך של 10 ס”מ או יותר. שרביטים אלו יכולים להישתל באדמה כייחורים. .
איך ממשיכים: השלב השני הוא השתילה באדמה.
הבטטה זקוקה לאדמה חולית או אדמה מתוחחת היטב.
הבטטה מתפרסת על שטח ניכר והיא צורכת חומרי הזנה רבים מהאדמה, כך שלא כדאי לנסות לגדל מעליה או בצמוד לה ירקות אחרים.
שלב גידול הבטטה:
הבטטה גדלה מתחת לאדמה והצמח מוציא עלים רבים מעל האדמה. תוך חודש אמורים לראות את ענפי הבטטה גדלים. עד אז יש להקפיד על השקיה רציפה כדי שהאדמה תהיה לחה. הענפים גדלים עם עיניים (שורשונים) בכל 10-20 ס”מ. אם נכניס את העיניים לאדמה יהפוך כל שורשון כזה לשתיל בטטה חדש ונקבל יבול רב יותר.
כעבור 4 חודשים בשיא הקיץ הבטטות אמורות להיות מוכנות (התייבשות העלים היא סימן להבשלה) ואז נוכל לחפש את פקעות הבטטה בעומק של 10-15 ס”מ.
טיפ קטן:
אם משתמשים במעדר צריך להיזהר שלא לפצוע את הבטטה.